חיים מקבילים

אמצעי ספרותי מאלף נוסף שיוצק לסיפור נוכחות אלוהית הוא המקבילה לסיפור יוסף. שני הסיפורים מספרים על יהודי בחצר מלכות לא יהודית; הן יוסף הן אסתר מצילים את בני עמם מאסון; שניהם מגיעים לעמדות כוח הודות ליופיים, לחוסנם המוסרי ולתבונתם; לשניהם שמות עבריים ונוכריים; בשני הסיפורים נשכח מעשה בעל חשיבות, וכאשר נזכרים בו הוא מביא כבוד לדמות הראויה לו, ובשתי הסאגות הזהות האמיתית מתגלית בשעת מסיבה חגיגית.

הדמיון התמטי ומקבילות טקסטואליות ולשוניות רבות מבהירים כי מחבר מגילת אסתר התכוון שהקורא יתייחס לסיפור יוסף כאל הקו המנחה את סיפור המגילה. ייתכן שהסיבה היא כי בעוד מגילת אסתר נעדרת התייחסות לה', סיפור יוסף שופע התייחסויות כאלה, ופסוקים כגון אלה יעידו - בראשית ל"ט, ג: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ", או ל"ט, כא: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר".

בעזרת האמצעי הספרותי הזה ההשגחה האלוהית מוצגת במרומז בסיפור אסתר על ידי מקבילה מובהקת.