אשליות גדלות

ובכן, אף על פי שניכר כי ההיסטוריה מזכה את יוסף למרות אשליות הגדלות שלו, הרי שבשעת התרחשות המאורעות אחיו היו בטוחים כי (כפי שניסחו זאת חז"ל): "אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו". ככל שהדבר נגע לאחים, החלומות שניבאו את שאיפותיו של יוסף ובהם כיכב החולם בעצמו כציר שסביבו העולם סובב, היו תוצאה של יוהרתו ההולכת ומתגברת. האחים זעמו באיבה.

ואולם מה לגבי יוסף עצמו? כיצד פתר הוא את החזיונות שבחלומותיו? מלכתחילה נראה כי החלומות שמשו כמנגנון הגנה בלתי-מודע בתגובה לשנאה של אחיו ולקנאה שלהם במעמדו כבן מועדף. אבל אחר כך הבין יוסף כי "לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים" (בראשית מ', ח). יתרה מזאת, ככל שהעלילה מתקדמת, מבין יוסף כי עליו לנקוט יוזמה וללכת בעקבות החלומות – לא למען התועלת האישית שלו, אלא כדי להגשים את התוכנית האלוהית שהייתה טמונה בהם.

למעלה >>