מי עשה את זה?

ַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה. (בראשית ל"ז, כז-כח)

השאלה הבוערת היא: מי הוא הנושא בפסוקים האלה? האם המדיינים שעברו במקום הערימו על האחים ומכרו את יוסף לישמעאלים, בעוד אחיו מתענגים על ארוחתם? או שמא יוסף הוצא מן הבור ונמכר בידי האחים, שהוציאו את תוכניתו של יהודה אל הפועל כמתוכנן? הפרשנים חלוקים בדעותיהם:
רבי יוסף בכור שור מאורליאנס מתאר את התהליך כביטוי לשנאה העמוקה שחשו האחים כלפי יוסף. לדעתו, הם עצמם ביצעו את הפשע:
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים: יש מפרשים שהמדיינים שמעוהו צועק בבור, והעלוהו וגנבוהו, ומכרוהו לישמעאלים בעשרים כסף, ועשו ממנו סחורה גדולה, מפני שלא הוציאו עליו כלום. וישמעאלים, הורידוהו למצרים. ומה שאומר בסוף הפרשה "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם" (בראשית ל"ז, לו), כלומר: כדי להורידו למצרים... והאמת היא אחיו מכרוהו, כמן שאמר להם: אשר "מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה" (בראשית מ"ה, ה)... כי היו נותנים משלהם שירחיקוהו מהם, כי תכלית שנאה שנאוהו!
רשב"ם מעדיף את הקריאה הקודמת, שמזכה את האחים במידה מסוימת. אף על פי שהאחים תכננו למכור את יוסף, הרי תוכניתם סוכלה בידי הסוחרים המדיינים. נטייתו של רשב"ם לקבל את העמדה הזאת היא אולי תוצאה של ויכוח דתי שניהל עם פרשנים נוצרים. בפרשנות הנוצרית סיפור מכירת יוסף הוא הטרמה לסיפור המופיע בברית החדשה ובו בגדו בישו ומכרו אותו בעבור עשרים כסף. רשב"ם מקל באשמתם של האחים בסיפור הזה, על מנת להמעיט מערכה של הטענה הנוצרית.
אפשר למדוד את ערכן של העמדות האלה מתוך עדותו של יוסף עצמו, כפי שהיא מופיעה בהמשך הסיפור המקראי. אלא שגם שם הכתוב מותיר אותנו בספק. בבראשית מ', טו מסביר יוסף כי נחטף, וכך הוא נותן פתח לפירושו של רשב"ם:
         כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר
לעומת זה, בבראשית מ"ה, ד הוא אומר בפירוש כי נמכר בידי האחים:
        אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה
מדוע אי הבהירות הזאת? ייתכן שהסיבה לכך שאי אפשר להבין את הסיפור בצורה חד משמעית היא שהבנה אמיתית של מהלך המאורעות אפשרית רק מנקודת ההשקפה של אלוהים. הפעולות של בני האדם הולכות לכאורה בתבניות ברורות מסוימות ובכיוונים הגיוניים. במקרה הזה אנו מקבלים את הרושם שיריבוּת בין אחים ושיקולים כספיים הניעו את האחים או את הסוחרים, ואילו הטקסט המקראי מעלה אותנו למישור אחר לגמרי. הכתוב יודע – ומכאן מבין זאת גם הקורא – שלא האחים ולא המדיינים מכרו את יוסף למצרים; זאת הייתה התוכנית האלוהית בפעולה.