מעוורים את שמשון

וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו. וַתֹּאמֶר פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיִּקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר וְהוּא לֹא יָדַע כִּי ה' סָר מֵעָלָיו. וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו...(שופטים ט"ז, יט-כא)

רמברנדט בחר לתאר את לכידתו האכזרית של שמשון. שמשון, שדלילה רימתה אותו, נתפס בידי הפלשתים שמצמידים אותו לרצפה ומנקרים את עיניו המוצפות דם. רגלו הימנית המפרכסת מצביעה לכיוון הדלת, שם עומדת דלילה המחזיקה בידיה את מחלפות ראשו ואת המספריים, והיא עולזת בניצחונה. משחקי האור והצל (chiaroscuro) בתמונה מצביעים לא רק על הענק שנלכד, כי אם גם על פתח המילוט שנחסם בעדו בלי רחמים.

ההשוואה בין הציור הזה לבין הציור המכונה 'שמשון ודלילה' מרתקת. בציור השני רמברנדט נאמן יותר לכתובים. בתמונה הזאת דלילה קוראת לפלשתים שיגזרו את שערו של שמשון, ואילו בתמונה שלפנינו רמברנדט משבש את הסיפור ומצייר את דלילה כשבידיה שערו של שמשון והמספריים.