יעקב מברך את בני יוסף


וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ (בראשית מ"ח, יז-יח)

בציור הזוהר על בד נראה יעקב מברך את שני בני יוסף, אפרים ומנשה, לפני מותו. כמו בתיאור המקראי, יעקב מסכל את ידיו, ומעניק את הברכה העיקרית לבן הצעיר, אפרים. זוהי הדוגמה האחרונה להיפוך העדפת הבן הבכור, נושא שחוזר על עצמו בחומש בראשית. שלא כמו בתיאור המקראי, יוסף אינו מפריע ליעקב, ולא מנסה לשים את יד ימינו על ראש הבן הבכור, מנשה. יוסף ואשתו, אסנת, נראים שלווים ושבעי רצון.

למעלה >>