ערגה

הרב משה צבי נריה מציע הסבר אחר. כל בני יעקב ונכדיו האחרים גדלו בארץ ישראל. הם היו בחזקת מעגל סגור, ושאבו את קיומם הרוחני מן המסורת של אוהל יעקב. אפרים ומנשה היו ילדי הגלות. האתגר של יוסף היה להנחיל את הערכים של בית אביו לבניו שנולדו על אדמת נכר, בסביבה מנוכרת, בחצר המלכות. הוא חלק אתם את זיכרונותיו הכמוסים ובעלי המשמעות מן הארץ הנושנה ומבית אביו. הוא טיפח בהם ערגה לקשרי משפחה ולמסורת משפחתית. מנשה ואפרים קיבלו את ההתלהבות ואת הכמיהה הללו, שנחקקו בהם.

יעקב ראה את מידת ההתלהבות הזאת כאשר טמן בברכתם את הברכה שבה מברכים הורים את ילדיהם בכל דור ודור: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". הלוואי שתשאף למלא את חסרונך; הלוואי שחלום השיבה הביתה והשאיפה העזה לחשל קשר בל ינותק עם מורשת משפחתך יהיו מושרשים בך