להניע את ההמונים

בשעה שהיה עסוק בפעילותו היומיומית והשגיח על העדר, קיבל משה את הקריאה העילאית מן השמים, לגאול את עם ישראל משעבוד. פרשני המקרא ראו את חיי משה כרועה צאן כהכנה הכרחית לתפקידו כמנהיג ציבור. פילון האלכסנדרוני טוען:

אחרי נישואיו, נטל משה לידו את העדרים ורעה אותם, ובכך הכשיר עצמו לשלטון. כי מלאכת הרועים היא גם הכנה למלוכה לגבי מי שעתיד לעמוד בראש עדר בני אדם, התרבותי בעדרים; וכמוה כציד לגבי אלה שמטבע ברייתם הם אנשי מלחמה, כי מי שמתכונן לפקוד בצבא מתאמן קודם על חיות בר... ולפיכך מכונים המלכים 'רועי עמים' לא לגנאי אלא ליתר כבוד. מתוך עיון בדבר, לא על פי הסברות הרווחות אלא על פי האמת – ויצחק מי שירצה – אני בדעה שרק איש הבקיא במדע הרועה מסוגל להיות מלך מושלם, שכן התחנך על יצורים פחותים לניהול היצורים העליונים: כי אי אפשר ללמוד את הסודות הגדולים לפני הקטנים. (על חיי משה, א' 62-60).