הערות


1. מנשה בן ישראל (1604 – 1657) היה רב ומלומד בקהילת בית ישראל שבאמסטרדם. עמיתו, יוסף דלמדיג'יו, מתאר אותו כך: "עיטור החכמים והנזר המהולל של עמנו בעיני הגויים, הכותב דברים מלומדים, שכמותם לא נראו בקרב ארצות ועמים; וחכמי דתם נועצים בו דבר יום ביומו לשמוע את תלמודו". מנשה ייסד את בית הדפוס העברי הקדום ביותר באמסטרדם בשנת 1626 ופרסם חיבורים רבים בעברית, ספרדית ופורטוגזית. בין היצירות שחיבר בשנת 1655, הוא פרסם ספר בספרדית תחת הכותרת Piedra Gloriosa, o De la Estatua de Nebuchadnezzar (האבן המרהיבה, או: אודות המצבה של נבוכדנאצר). הספר תיאר בקווים כלליים את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשיח, באמצעות פירוש חלומו של נבוכדנאצר במונחים משיחיים. מנשה הזמין את האיורים לספר, ובהם התמונה של דוד ההורג את גליָת, מידידו רמברנדט. רמברנדט התייעץ עם הרב מנשה בן ישראל בשאלת הדיוק הפרשני של העברית ושל התורה בציוריו. ראו: "The Unhappy Rabbi", in Steven Nadler, Rembrandt's Jews (Chicago, 2003), pp. 105-143

ראה עוד: 'הרב של רמברנדט', במאמרו של צבי גולדבלום, איש התקווה, חזונו של מנשה בן ישראל, סגולה, גיליון 1, אייר תש"ע אפריל 2010, עמ' 31-30.

למעלה >>