תפילת אסתר
אמנם המקבילה הספרותית מפצה על העדר נוכחות אלוהית, אך בכל זאת ניכר שחסרים כל שאר 'ציוני הדרך ההיסטוריים' והמרכיבים התיאולוגיים שאנו מצפים למצוא בכתבי הקודש. המרכיבים הללו נראו כל כך חיוניים בטקסט המקראי, עד כי באלכסנדריה במאה שנייה לספירה יהודי בשם ליזימכוס ראה לנכון למלא את החללים, וחיבר 'תוספות לאסתר', ובהם כלולים המרכיבים הללו, ששולבו בעקבות חיבורו בתרגום התנ"ך ליוונית. אחת התוספות הללו היא תפילת אסתר:
ותתפלל אל ה' אלוהי ישראל ותאמר: ה', אתה לבדך מלכנו! הושיעני נא, כי נשארתי לבדי באין מושיע מבלעדיך. כי הנה נגעה אלי הרעה. מיום היוולדי שמעתי משבטי, במשפחת בית אבי, כי אתה ה' בחרת את ישראל מכל העמים, ואת אבותינו מכל אשר היו לפניהם לנחלת עולמים, ותעש להם כאשר דברת. ועתה חטאנו לפניך, ותתננו ביד אויבינו על עבדנו את אלוהיהם... ואותנו הצילה בידך, ואותי הושע נא, כי נשארתי לבדי ואין לי מושיע מבלעדיך ה'. אתה יודע כל, ותדע כי שנאתי כבוד מרעים, ואתעב משכב ערל וכל נכר... אף לא אכלה אמתך משולחן המן, ואת משתה המלך לא כיבדתי, ויין נסכו לא שתיתי. אף לא שמחה אמתך למן היום אשר העבירוני הלום ועד עתה, כי אם בך ה' אלוהי אברהם. ה' האדיר על הכל, שמע קול אובדי תקווה והצילנו מכף שוקדי אוון, והושיע לי מפחדִי! (תוספות למגילת אסתר, פרק ד)
