לראות מעל ומעבר
פרשנים אחרים מתמקדים אך ורק ביצחק. הוא מתואר בספרות הרבנית כמי שנטל חלק פעיל בכל התהליך. הוא מעסיק את עצמו בבניית המזבח ויש לו יישוב הדעת להציע שאביו יכפות אותו היטב, כדי שהוא לא יזוז, והקורבן לא ייפסל. ייתכן שהתיאור שמשבח ביותר את שיעור הקומה של יצחק נמצא במדרש תנחומא:
"וירא את המקום מרחוק". אמר ליצחק: רואה אתה מה שאני רואה? אמר לו: אני רואה הר נאה משובח וענן קשור עליו. אמר לנעריו: רואין אתם כלום? אמרו לו: אין אנו רואין אלא מדבריות. אמר להם: שבו לכם פה עם החמור. (פרשת וירא, פסקא כג)
הפירושים האחרים מצביעים על יצחק כעל משתתף פעיל בסיפור, אבל המדרש הזה מאיר את חזון הראייה למרחוק, שהיה בו צורך כדי להשיג את הטרנסצנדנטי. הנערים הנבערים נשארו הרחק מאחור; רק אברהם ויצחק היו בעלי חזון. החיל וחוסן הרוחני אִפשרו להם לצעוד בנתיב האקזיסטנציאלי אל תוך הערפל, אל הר ה' שענן קשור עליו – כאבירי האמונה בשירות ריבון כל העולמים.
למעלה >>
