של מי הניסיון הזה בכלל?

השאלה מדוע אלוהים הכל-יכול היה צריך לנסות את אברהם נחקרה במרוצת הדורות דרך הפריזמה הפרשנית. רב סעדיה גאון העלה את האפשרות שהניסיון לא היה של אברהם לבדו אלא היה כאן ניסיון לארבע דמויות.
ראשית זה ניסיון לקב"ה: לא כדי לחדש לו דבר מה, אלא למענו, לקדש את שמו הגדול בעולם, על ידי הוכחת המחויבות של המאמינים בו. אלוהים לא בוחר את הנבחרים במקרה. הם הופכים ראויים לבחירה בזכות עמידתם בניסיונות.
הניסיון השני היה לאברהם. אברהם, שכבש את רחמיו ועשה את רצונו כרצון בוראו, זכה לעלות בהר ה' ולקום במקום קודשו.
הניסיון השלישי היה לשרה. רב סעדיה גאון מציין שאברהם ושרה פעלו יחדיו. אפשר לדרוש מן הכתובים, שהיציאה של אברהם לדרכו השכם בבוקר נועדה להבטיח ששרה לא תעמוד בדרכו. רב סעדיה גאון לא מסכים לפירוש זה. הוא סבור שאף שרה נבחנה ועמדה בניסיון והתעלתה אל מעבר לאנוכיוּת ולאימהוּת. "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר" – זו שרה אמנו (מדרש משלי ל"א יא).
ולבסוף טוען רב סעדיה גאון, שהניסיון היה ליצחק עצמו. ישמעאל, הבן הבכור, נימול בגיל שלוש עשרה, אבל יצחק נימול בן שמונה ימים. כדי לבסס את מעמדו הדומיננטי כיורש הרוחני של אברהם היה עליו לעמוד בניסיון שלו עצמו, ניסיון העקדה, ולהקריב את כל גופו לאלוהים. כיוון שהיה מוכן לעשות זאת, הובטחה בכורתו.
בפירושו של רב סעדיה גאון אברהם, שרה ויצחק הם כולם דמויות ראשיות בדרמה המקראית.