על אודות בנו

ואולם אברהם הצטער: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ" (בראשית כ"א יא). מבחינתו לא היה מדובר בהליך משפטי בלבד!

ייתכן שאברהם לא היה מודאג רק בגלל גירושו של ישמעאל. אולי הוא היה מודאג בגלל הכיוון שאליו נטו חיי ישמעאל. הכתובים רומזים על הנטיות של הנער, שאולי הייתה בהן משום סיבה נוספת שבגללה ביקשה שרה לגרש אותו.

"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק" (בראשית כ"א ט)

המונח 'מצחק' סתום. דבר מה בהתנהגותו של ישמעאל הצעיר רמז לשרה על צרה המתרגשת לבוא. החוש האימהי החדש שלה גרם לה להגן על יצחק מפני השפעה שלילית אפשרית. זה היה הדבר שהניע אותה להציע את ההצעה המכאיבה לגרש את הגר ואת ישמעאל.

רש"י, מגדולי מפרשי המקרא, חוקר את צפונותיו של אברהם ומסביר כי 'הדבר' אשר 'וירע מאד' בעיני אברהם הוא כי ישמעאל יצא לתרבות רעה. הפירוש הזה מבוסס על ההצגה המדרשית של המילה 'מצחק'. חז"ל מקצינים את הדברים ומעלים את האפשרות שמשחקו הזדוני של ישמעאל מצביע על כך שהיו לו נטיות לרצח, נטיות מיניות שליליות, או נטיות לעבודת אלילים כבר בגיל צעיר. חז"ל מעלים אפשרות שישמעאל עבר על שלוש העברות שעליהן 'ייהרג ואל יעבור', וכך הם למעשה מזכים את אברהם שהסכים לגירוש, שאלמלא כן היה אפשר לראותו כמעשה חסר תקנה מוסרית.